<h1>ערכי תנאים ואמוראים לרבינו יהודה ב"ר קלונימוס משפירא רבו של הרוקח — ערך יאסינא</h1>
<h2>דף לג:</h2>
גרסינן בפרק אין מעמידין הלכה נודות הגוים. א"ר יאסניא א"ר אמי כלי נתר אין להן טהרה עולמית. מאי כלי נתר א"ר יוסי בר אבין כלי מחפורת של צריף. ורבנא נתן פירש בערך חפר, אמר רב שר שלום יש חכמים ששמעו מפי הראשונים יורות של אבנים שמן ההר נפסלו, שאין להם טהרה עד שנכנסין לכבשן. ויש חכמים ששמעו כלים הבאים מן הזרניך. וכן פירש הא דגרסינן בפרק אין מעמידין בגמרא [נודות] הגוים, כלי נתר אין להן טהרה עולמית [מאי כלי נתר] וא"ר יוסי בר אבין כלי מחפורת של צריף. עד כאן הערוך [בערך חפר]. ונראה הא דאין להן טהרה עולמית לא בעירוי ולא בניגוב. דכלי נתר ככלי חרס חשיבי והתורה העידה עליהן שאין יוצאין מידי דופיו לעולם. וגרסינן במסכת ע"ז בפרק אחרון [ע"ד ע"ב] הלכה גת של אבן רבא כי הוה משדר גולפא להרפניא סחיף להו אפומייהו וחתים להו אפומייהו דקסבר כל דבר שמכניסו לקיום אפילו לפי שעה גזרו ביה רבנן, להצריך חותם בתוך חותם כאילו יין כנוס בו. והבאתי מימרא זו לפי (שרשי) [שאמרו] דחרס בעירוי סגי. ולא ידענא אי דוקא כשהיה בו יין נסך לקיום או אפילו לפי שעה צריך עירוי כמו כסי. וכלי נתר לא בלעי יותר מכלי חרס. או דילמא כיון דאמר דאין להן טהרה עולמית, משמע דיותר בולעים מכלי חרס, ולא סגי להו לא עירוי ולא ניגוב ואפילו הכניסו בהן יין לפי שעה. ועיין למעלה בסדר חלפתא בן שאול.
